ויניאסה (Vinyasa) היא דרך לתרגל יוגה שבה התנוחות לא עומדות בפני עצמן, אלא מתחברות לרצף זורם. כל תנועה מתואמת עם הנשימה: שאיפה לתנועה אחת, נשיפה לתנועה הבאה. המונח משמש גם לתיאור רצף המעבר הקצר שחוזר בשיעורים רבים – פלאנק, צ׳טורנגה, כלב מביט מעלה וכלב מביט מטה.
מאיפה הגיע המונח
בסנסקריט ניאסה פירושה "להניח", ווי – "באופן מיוחד". המורה קרישנמאצ׳ריה פיתח במאה ה-20 שיטה שבה כל אסאנה מחוברת לנשימה, ותלמידו פטאבהי ג׳ויס הפך אותה לסגנון האשטנגה. ממנה צמחו שיעורי הוויניאסה המודרניים, שבהם כל מורה בונה רצף משלו.
המאפיינים של שיעור ויניאסה
- נשימה מובילה – הקצב נקבע לפי הנשימה, בדרך כלל נשימת אוג׳איי של פראנאיאמה.
- תנועה רציפה – מעט עצירות, הרבה מעברים.
- ברכות לשמש – רצפי חימום קבועים שפותחים את רוב השיעורים.
- גיוון – כל שיעור שונה, לפי בחירת המורה.
- חום – התרגול מחמם את הגוף ומגביר את הדופק.
טיפים למתחילים
- למדו קודם את התנוחות הבסיסיות לאט, לפני שמאיצים את הרצף.
- אם הנשימה מאבדת את הקצב, עצרו בכלב מביט מטה או בתנוחת הילד.
- אפשר להוריד ברכיים בצ׳טורנגה – זו לא "רמאות", זו התאמה.
- שתו מים לפני השיעור, והביאו מגבת.
- סיימו כל תרגול דינמי בזמן מנוחה ארוך.
מונחים קשורים
אסאנה – התנוחות שמרכיבות את הרצף. פראנאיאמה – הנשימה שמכתיבה את הקצב של כל ויניאסה.
