צ׳אקרה (Chakra) פירושה "גלגל" בסנסקריט. לפי מסורות היוגה והטנטרה, צ׳אקרות הן מרכזי אנרגיה מסתובבים לאורך עמוד השדרה, שכל אחד מהם קשור לאיברים, לרגשות ולתכונות נפשיות. חשוב לזכור שמדובר במודל רוחני ומטאפורי – לא במבנה אנטומי שנמצא במחקר רפואי.
מאיפה הגיע המונח
הצ׳אקרות מתוארות בטקסטים טנטריים מימי הביניים, והמודל הנפוץ של שבע צ׳אקרות התקבע במערב במאה ה-20. ביוגה הוא משמש כמפה לתרגול: תנוחות, נשימות, מודרות ובנדהות מקושרות לצ׳אקרות שונות.
שבע הצ׳אקרות
- מולדהרה – בבסיס עמוד השדרה; יציבות וביטחון.
- סוואדיסטנה – באגן; יצירתיות ורגש.
- מניפורה – בטבור; כוח רצון ואנרגיה.
- אנאהטה – בלב; אהבה וחמלה.
- וישודהה – בגרון; ביטוי ותקשורת.
- אג׳נה – בין הגבות; אינטואיציה וריכוז – המקום שאליו מכוון הדרישטי "בהרומדהיה".
- סהסרארה – בקודקוד הראש; חיבור ומודעות.
איך עובדים עם הצ׳אקרות בתרגול
- השתמשו במודל כמפה לתשומת לב: בכל תרגול התמקדו באזור אחד בגוף.
- שלבו תנוחות שפותחות את האזור – למשל כפיפות לאחור לאנאהטה, צ׳אקרת הלב.
- הוסיפו נשימה והדמיה של אור או צבע באזור.
- סיימו במדיטציה קצרה עם מודרה מתאימה.
- התייחסו לרעיון כהשראה לתרגול – לא כתחליף לטיפול רפואי.
מונחים קשורים
מודרה ובנדהה – כלים שמסורתית "מכוונים" את האנרגיה אל הצ׳אקרות. פראנאיאמה – הנשימה שמניעה את הפראנה. דרישטי – המבט הפנימי שמתמקד באג׳נה.
